עפרן חסר ואו

עפרן חסר ואו

"וישקל אברהם לעפרן... ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר" (כג,טז).

בכל הפרשה כתוב עפרון מלא, ורק בפסוק הנ"ל כתוב עפרן חסר האות ואו. זאת אולי כדי לרמוז על לקיחתו של עפרון ארבע מאות שקל כסף שהיתה שלא כשורה, ולכן חיסרה התורה משמו של עפרון את האות ואו דוקא בפסוקנו המתאר את לקיחת ארבע מאות השקלים, ללמדנו שמעשה זה שבגללו קיבל עפרן ארבע מאות שקלים היה בחיסרון.

וכנראה לזה התכוון בעל הטורים: "עפרן עולה ת' כנגד ארבע מאות שקלים שלקח במערה". ועל

פי זה נבין את דברי רש"י "וישקל אברהם לעפרן - חסר וי"ו, לפי שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה, שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין" (כג,טז).

לכאורה קשה על דברי רש"י, כיצד זה שעפרן חסר וי"ו מגלה על זה שאפילו מעט לא עשה? ולפי הגימטריא הנ"ל הדברים יובנו, כיון שעל ידי שעפרן חסר וי"ו הגימטריא שלו היא ארבע מאות, הדבר מרמז על ארבע מאות שקלי הכסף שלקח עפרן מאברהם.

הגר"א הסביר אחרת מרש"י (הובא בספר "פנינים משולחן הגר"א"): אברהם תכנן לתת לעפרן בעבור השדה והמערה את כל אלף השקלים שקיבל מאבימלך בעבור שרה, אבל כאשר עפרן הציע ארבע מאות שקל כסף וגילה דעתו שהוא בעל עין רחבה לא נתן לו אברהם אלא רק ארבע מאות שקל, ואם כן יוצא, שעפרן הפסיד שש מאות שקל, והפסד זה רמוז בזה שעפרן חסר ואו, דהיינו שהפסיד ו' (6) מאות שקלים.